מימרה צבאית ישנה גורסת, כי "הגשם לא יורד רק עלינו, אלא גם על האויב". הכתיבה הביקורתית על המלחמה באיראן נוטה ללקות בבעיה בעניין זה: יש בה משום הדגשה והעצמה של החולשות והנזק בצד שלנו, תוך התעלמות מנקודות התורפה של הצד היריב. מי שיקרא את הנכתב והנאמר בכלי התקשורת הישראליים והאמריקאיים עלול לחשוב, למשל, שישראל וארצות הברית נמצאות עוד רגע על סף קצה גבול היכולת בשל עליית מחירי הנפט, העומס על אנשי המילואים, האבידות (הזעומות, למזלנו, בינתיים), הישיבה במקלטים, מחסור מסתמן במיירטים, או נפילה של מטוס יקר.
כל אלו בעיות רציניות שאין להתעלם מהן, אולם מלחמה היא פעילות הדדית: יש לשקול את הנזק שאנחנו סופגים אל מול הנזק שסופג האויב. גם לו חסרים משאבים, גם הוא סובל מהרס פיזי, ממורל ירוד ומשחיקה בכוחותיו. מאזן המלחמה הוא לעולם ההשוואה בין השניים.
